ניידות בגובה העיניים עיצוב חיוני – לא רק לבתי אבות או דיור מוגן

 

ישנם מרכיבים יומיומיים המטרידים את הקשיש התלוי באמצעי עזר לניידות, וישנם פתרונות מגוונים המאפשרים התאמה מרבית של אמצעים אלה למטופל ולצרכיו. חשוב מאד להיות מודע להם, כדי שנוכל להקל עליו.

אמרה עתיקה קובעת: אני חושב, מכאן שאני חי. אולם בפועל הסימן המובהק ביותר לחיים הוא התנועה. בזכות יכולת התנועה אנו מתניידים ומצליחים להיות פעילים. כאשר אחד או יותר ממרכיבי התנועה נפגעים, נפגעת גם הניידות.

 מוגבלות בניידות בולטת יותר אצל אוכלוסיית הקשישים, הן עקב ירידה טבעית בתפקוד מערכות הגוף– שמיעה, ראיה ומוטוריקה כללית- הן עקב ריבוי תופעות פתולגויות. חוסר תפקוד נמדד לעיתים קרובות במונחים של עצמאות, או חוסר עצמאות בפעולות יומיום. לדוגמא: אכילה, הלבשה ורחצה. אך אצל קשישים מורחב מושג זה לפעילות בהיבט כוללני יותר כמו ניידות, עצמאות בערכית קניות וכדומה.

מכאן שקשיש עצמאי במסגרת מצומצמת כמו בית מגוריו, יכול להיות מוגבל ותלוי לחלוטין בזולת בכל מה שקשור בפעילות מחוץ לבית. וזה מצבם של כ- 40% מאוכלוסיית הקשישים החיים בקהילה להוציא את אלו שכבר יש להם תו נכה לקשיש. באתר יד לקשיש שמתמחה בייעוץ לגיל הזהב\בתי אבות וכו' יש מדריך מיוחד שיעזור לכם להעריך את התיפקוד של הקשיש שלכם והאם יש מקום להעבירו לבית אבות.

את אוכלוסיית הקשישים החים בבית ניתן לחלק לפי אמות מידה של תפקוד גופני ועצמאות בפעולות היומיום:

  • עצמאיים בתפקוד בקהילה- קשישים ניידים ועצמאיים בכל הפעילויות בבית ומחוצה לו.
  • רתוקים זמנית- קשישים שזקוקים לשיקום לאחר אירוע נוירולוגי, אורטופדי, או החולים במחלות ממושכות. מובלותם זמנית ורמתה תשתנה בהתאם לשלבי המחלה או האירוע.
  • רתוקים לבית ולסביבה הקרובה- קשישים שעברו תקופה של שיקום פעיל בבית חולים או במוסדות שיקום. אלה זקוקים לעזרה בכמה מפעולות היומיום. מצבם מאפשר ניידות עצמאית בתוך הבית, אך יכולת ניידותם מוגבלת.
  • רתוקים למיטה (סיעודיים)- קשישים החולים במחלה ממושכת שזקוקים לעזרה והכוונה בפעולות היומיום ועזרה בניידות בכל הרמות, מתזוזה במיטה ועד ניידות במרחב הבית.
  • אולם מעבר לכל ההגדרות הללו, ישנם מרכיבים יומיומיים המטרידים את הקשישים התלוי באמצעי עזר לניידות, וחשוב מאד להיות מודע להם, כדי שנוכל להקל עליו.

על סבלותיו ותחושותו של היושב בכסא גלגלים, כתבה הפיזיותרפיסטית יעל מרדר שיר, המבט להפליא את תחושותיו של הסובל:

הברזל במשענת לוחץ לי בגב. מהישיבה הכאב עלי מכביד. למושב הגוף מדביק. אני מנסה לזוז קצת לנוע

 אך גופי אלי איננו כנוע. רוצה את הגב, קצת למשוך קדימה ואת הברך להזיז קצת פנימה. אך בגופי אין יותר כוח אפילו כדי שיהיה ליי יותר נוח.

האם באמת לישיבה בכיסא גלגלים מתלווה תחושה של חוסר נוחות עד כאב ואין לך פתרון? כמובן שלא. זו אינה גזירה ולכן אין לקבל אותה או להשלים עימה. ישנם פתרונות מגוונים ורבים המאפשרים התאמה מרבית תוך התחשבות במגבלות המטופל וצרכיו. התאמת אביזר הניידות יכולה בהחלט להיעשות על ידי פיזיותרפיסט העורך ביקור בית בבית הקשיש המוגבל, בודק את רמתו התפקודית, מזהה, בשיתוף עם צוות המטפלים הרב-מקצועי, את הצרכים הכוללניים וממליץ על האביזרים המתאימים.

לעיתים נתקלים פיזיוטרפיסטים בחוסר הסכמה של הקשיש ובני ביתו לקבל את ההמלצה. הערות כמו: "מיטה כזו לא אכניס לחדר השניה שלי", "המיטה נראית כמיטת בית חולים", "אני לא מסוגל ללחוץ על מנגנון ההפעלה", "דבר כזה מגושם ומכוער אני לא מכניסה הביתה", הן נפוצות למדי ובין השאר מבליטות את החשיבות בבחירת אביזר שגם יענה על צרכים תפקודיים כוללניים, וגם יהיה פשוט להפעלה ואסתטי.

המטפל צריך לקחת בחשבון שלשימוש באביזרים מסוימים (מקל הליכה לדוגמא) ישנה סטיגמה שלילית של זיקנה, תשישות ומסכנות- על אף הביטחון והיציבות שמקנה מקל ההליכה, ולכן הקשיש עלול לסרב לשתף פעולה, אפילו אם בכך יחשף לסיכונים מיותרים.

במהלך שעות היממה, נדרשת ניידות במרחבים שונים ומגוונים, ובכלם יש לתת את הדעת על ניצול מרבי של היכולת האקטיבית של הקשיש המטופל. לניצול יכולת זו, על המטפל לגרום למטופל הקשיש לרצות להתמודד עם הקשיים ולא להציב בפניו מטלות שידגישו את מוגבלותו ויגבירו את תסכולו. צפי של הבעיות השכיחות, ניתוח מיומן של היכולות המוטוריות והקוגניטיביות והכרת האמצעים הטכנולוגיים, הם התנאי להצלחה.

לכל מורחב בעיות השכיחות והאופייניות לו, ולכולם פתרונות טכנולוגיים ברמה זו או אחרת.

מיטה לכאורה רהיט פשוט שאמור לשמש למנוחה ולשינה. אולם כאשר מדובר בניידות בה, ממנה ואליה, נדרשות יכולות שלא תמיד קיימות. פעולות שבעבר נעשו בהיסח הדעת, אוטומטית, ללא חשיבה ותכנון, הופכות לפתע ל"פרויקט" שעלול לדכא את המוטיבציה של הקשיש ושל מטפליו להתמודד עם הקשיים.

מיטה מתאימה עם אביזרים נלווים כמו מעקים בצדדים לעזרה בסיבוב במיטה, משולש מעל המיטה- להרמה הקטיבית של הגוף העליון, סולם חבלים הקשור למרגלות המיטה- לעזרה בקימה לישיבה, או למוגבלים הקשים יותר, מנגנון חשמלי להרמת המראשות ואפילו כזה המשכיב את המטופל על צידו- כל אלה יקנו את העזרה ועצמאות היחסית לקשיש ולבני ביתו.

אביזר נוסף הוא המזרון. עוביו, רמת הקשיות שלו וסוג הריפוד, מהוויים גורם משפיע על רמת הניידות. בחירה לא נכונה יכולה להפוך אדם אקטיבי חלקית בניידות- לפסיבי לחלוטין. הירידה מהמיטה מתחילה למעשה שרשרת פעולות הכרוכות אחת בשניה ואשר ההצלחה או אי ההצלחה בביצוען נובעת מרמת ההתאמה של האביזרים אחד לשני.

ירידה מהמיטה

חשוב להכין בקרבת מקום ומבעוד מועד את אביזר ההושבה כמו: כיסא ישיבה רגיל, כורסא, כיסא גלגלים או לחילופין, עזר הליכה כמו הליכון. גובה המיטה כולל מזרון, צריך להיות זהה לגובה הכיסא, על מנת להקל על המעבר. את המיטה ניתן להזמין על פי הצרכים, או לחילופין להשתמש במיטה מתכווננת עם מנגנון הידראולי או חשמלי.

ישיבה בכיסא

נסו לשחר את מספר משטחי הישיבה עליהם אנו יושבים ביום פעילות אחד. קשה, נכון? הם רבי, שונים ומשונים. החל מהמיטה בבוקרו של יום חדש וכלה בכורסת טלוויזיה נוחה בסופו של יום עבודה, כשבמהלך היום עוד התנסינו במושב המוכנית, בכיסא המשרדי, בכיסא בבית הקפה ועוד ועוד. הקשיש המוגבל יושב שעות רבות מידי ביום על משטח ישיבה אחד. לכן חובתו של המטפל לאפשר תנאים אופטימליים לישיבה, ולחשוף את הקשיש למשטחי ישיבה נוספים ככל האפשר. איכות הישיבה היא תוצאה של מרכיבי הכיסא ומימדיו ביחס למבנה הגוף ולמוגבלויות הגופניות של המשתמש בו. ישבה טובה היא כזאת שמקנה נוחות, בטיחות ומאפשרת תפקוד אופטימלי.

כיסאות הגלגלים

כיסאות הגלגלים למיניהם משמשים לניידות בתוך הבית ומחוצה לו. המגוון הוא רחב. כיסא גלגלים ידני להנעה של מטפל בלבד, כיסא גלגלים ידני להעה עצמית, כיסא עם מנוע עזר וכיסא ממונע. הכל בהתאם לרמת המוגבלות. על מנת להקנות איכות ישיבה מירבית בכיסא, אפשר להשתמש באביזרים נלווים כמו כריות מסוגים שונים להפחתת לחץ ולמניעת החלקה, שולחניות-לתמיכה בגפיים העליונות וליצירת מסגרת מגינה, והתאמות מיוחדות נוספות שמוסיפות לנוחיות, לבטיחות וליכולת התפקוד.

בחלק מהמקרים הפיתוי להשתמש בכיסא גלגלים, ובעיקר בתוספת המנוע, הוא גדול. אך אליה וקוץ בה: הרצון להשיג ניידות מהירה ולהוריד מהמאמץ המושקע בהנעתו של הכסא, גומרים לעיתים לויתור על היכולת המוטורית המעטה שנותרה לקשיש ולהתנוונותה הסופית. על כן אין למהר ולוותר אם רק ניתן. תפקודית ובטיחותית עדיף להשתמש באביזר עזר להליכה, להמשיך ללכת, ולהמשיך לשמור על גובה העין עם הסביבה הבריאה.

עזרה בהליכה

לעזרה בהליכה משמשים אביזרים כמו חפצים ורהיטים ברמת המוגבלות הקלה, ומקל חד רגל, ארבע רגלי או הליכונים לסוגיהם. אל לנו להסתפק בפתרונות במסגרת הבית בלבד. המטרה היא לאפשר לקשיש המוגבל להגיע למסגרות מחוץ לבית, לצורך תעסוקתי, חברתי או רפואי.

דירה בבית מגורים ללא מעלית וללא פתרון חלופי אחר כמו מסילות טלסקופיות, מעלוןו או מתקן אחר, עלולה לחזק את תחושת הבדידות, המוגבלות והתסכול של הקשיש ובני ביתו. לטכנולוגיה תשובות הולמות לבעיות רבות, אך היא עלולה להיות מכשול בשיקום המטופל ואף להחמיר את מגבלת התנועה שלו, אם בחריתה והתאמתה לקשיש לא תעשה בהדרכתו של פיזיותרפיסט, איש המקצוע.