חשיבה יצירתית
שאלת המפתח אינה "מדוע אנשים מסוימים יצירתיים בעוד שאחרים אינם?", אלא מדוע אלוהים לא ברא את כולם יצירתיים? איפה ולאן הלך הפוטנציאל שלנו לאיבוד? למה החינוך מעכב את היצירתיות? למה מורים אינם מטפחים יותר יצירתיות? למה ככל שאנשים יותר מומחים בתחומם, כך הם הופכים להיות פחות יצירתיים וחדשנים? למה אנשים מופתעים כאשר מישהו יוצר משהו חדש, כאילו זה נס?
אנחנו מצליחים לעבד מידע המבוסס על התרחשויות העבר, ועל ההתרחשויות בהווה. ברגע שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים איך להשיג את התשובה, על סמך מה שלימדו אותנו, אנחנו מפסיקים לחשוב. כשאתה חושב שאתה יודע את התשובות, המבוססות על התרחשויות העבר, החשיבה שלך מתה.
מסיבה זו, רוב האנשים משתמשים בדמיונם כדי לפתח רעיונות חדשים, הבנויים בכבדות בדרכים צפויות על מאפיינים של קטגוריות ומושגים קיימים. חשיבה יצירתית דורשת את היכולת ליצור שורת הקשרים בין שני נושאים או יותר, לשם יצירת קטגוריות ומושגים חדשים. אך לא לימדו אותנו לעבד מידע בשיטה זו.
מיזוג רעיוני
המפתח ליצירה המבוססת על הקשרים בין נושאים שונים היא מיזוג רעיוני. זהו תהליך יצירתי של חשיבה הכרוכה במיזוג שני מושגים או יותר באותו המרחב הנפשי על מנת ליצור רעיונות חדשים. כדי להמחיש זאת, ניתן להתבונן על ילדים, ועל יצירתם הספונטנית, הנובעת מחוסר הגבלה בין ההקשרים הייחודיים אותם הם יוצרים בין הרעיונות השונים העולים בדעתם.
בית הספר מלמד ילדים להגדיר, להציב תוויות ולהפריד את המידע הנלמד לקטגוריות נפרדות, הנשמרות בנפרד ושאין להניח להן להתערב זו בזו. ברגע שילד לומד משהו ומסווג אותו, חשיבתו קופאת. לדוגמא, ברגע שאדם לומה מהו פותחן קופסאות, בכל פעם בה מישהו מזכיר את המילה 'פותחן קופסאות' הוא יודע בדיוק מהו.
בנוסף כדאי לקרוא על:
כישורי חשיבה יצירתית
